מתי הזמן הנכון להעביר את הקשיש לבית אבות

מעבר לבית אבותבישראל מגלגלת תעשיית בתי האבות מיליארדי דולרים. אולם לא כל הורה מסכים לבצע את המעבר, ולא כל משפחה יכולה לשאת בנטל התשלומים. מי נדרש לבית אבות, איך לבחור מוסד מתאים, כיצד לשכנע את ההורה וממה חשוב להיזהר? כל זאת ועוד במאמר הנוכחי. בישראל תוחלת החיים נתונה במגמת עלייה, כתוצאה מהמודעות לבריאות ולאיכות חיים טובה לרבות שירותי רפואה מתקדמים. אולם מה יש לעשות בזמן שההורה לא יכול עוד לדאוג לעצמו, נדרש לטיפול סיעודי שוטף, כאשר המשפחה לא עומדת בנטל?

 

דרכי התנהלות שונות בקרב המשפחות

הפתרון הפשוט לכאורה הוא מעבר לבית אבות, אלא שלמעשה מדובר באחת מהדילמות הקשות שאיתן מתמודדות כיום אלפי משפחות בישראל. בדרך כלל הילדים עושים כל מאמץ אפשרי כדי שההורים יישארו בבית, אולם קיימים מצבים שאין בריריה אלא להעבירו לבית אבות שכן המשפחה לא מסוגלת עוד לטפל ולהשגיח על הקשיש במשך 24 שעות ביממה. חלק מהמשפחות מתמודדות עם תהליכי הזקנה ומשתתפות בצורה מלאה בטיפול, בעוד שחלקן לא מסוגלות לכך בעקבות העיסוק, הקושי המנטאלי ומקום המגורים.

 

קשיים בתפקוד המשפחה

מצבים אלו הופכים לנטל ומעמסה את הטיפול בקשיש ומפרים את סדר התפקוד וההתנהלות של המשפחה. בשלב זה מה שצריך לעמוד לנגד העיניים הוא טובת המשפחה. אומנם מדובר בעסק די יקר, הוצאות המגורים בבית אבות עשויות להסתכם בכמה אלפי שקלים ועד לעשרים אלף שקלים מדי כל חודש במסגרות של דיור מוגן. כיום ישנם בישראל כמאה וחמישים מסגרות פרטיות של דיור מוגן המאכלסות כשנים אלף דיירים מתוך חמישים ושניים אלף קשישים אשר גרים במסגרות דיור שונות לאוכלוסיית הגיל השלישי.

 

דיור מוגן כסטנדרט

תעשייה זו היא משגשגת כאשר שוק הדיוק המוגן מגלגל לבדו לא פחות מ- 8.4 מיליארד שקל בשנה. אם תחילת הדרך של הדיור המוגן נועדה לספק חלופה לבתי האבות המסורתיים, הרי שתופעה זו הפכה עם השנים ובצורה הדרגתית לסטנדרט של ממש. במקומות אלו ניתן למצוא מתקני ספא, בריכה, ג'קוזי, אולם קולנוע, מינימרקט, חדרי ברידג', חדרי מחשבים, חדרי כושר חדשים וכן הלאה.